אל ואדון

אֵל וְאָדCוֹן, שׁוֹכֵן בְּסֵFתֶר רַעַם,
בְּרוֹב פְּלִיאָCה אַבִּיGט בְּפָעָלְךָC:
אָשׁוּר כּוֹכְבֵCי שְׁחָקִים אֲשֶׁFר בָּרָאתָּ,
עֵדִים חַיִּיCם לְנִGפְלְאוֹת יָדְךָC!

אָז יַעַל שִׁיCר בְּשֶׁFבַח גְּדֻלָּתְךָC:
"אַדִּיר שִׁמְּךָDm, Gנִשְׂגָּב אַתָּCה!"
יַעַל שִׁירִCי אֶל כֵּFס תִּפְאַרְתְּךָC:Am
"נִשָּׂא וָרָDmם,G קָדוֹשׁ אַתָּCה!"

בִּסְבַךְ הַחוֹCרֶש, בָּעֳבִFי הַיַּעַר,
אֶשְׁמַע צִפּוֹCר פּוֹצַGחַת שִׁיר חֶדְוָCה;
מַשַׁב צַפְרִירC מֵעַל פִּסְגַFת הַגֶּבַע,
שִׁכְשׁוּךְ הַפֶּCלֶג – אָGץ לוֹ בִּמְשׁוּבָCה.

וְאָז אֶזְכּוֹCר: הָאֵל חָנוּFן רַב חֶסֶד –
בְּנוֹ לא חָשַׂCךְ מִכּוֹGבֶד אַשְׁמָתִיC.
עַל עֵץ הַצְּלָCב מַשָּׂא פִּשְׁעִיF עָמַס הוּא,
סָבַל וָמֵCת, כְּכוֹGפֶר נִשְׁמָתִיC!

וְכַאֲשֶׁCר תָּשׁוּב, פּוֹדִFי אֶל אֶרֶץ,
וּבְקוֹל תְּרוּעָCה אוֹתִיG אֶל-עַל תִּשָּׂCא –
אֶשְׁתַּחֲוֶCה בְּרוֹב יִרְאָFה וָפֶלֶא,
וַאֲבָרְכָCה: "עֶלְיוֹGן, נִשְׂגָּב אַתָּCה!"