היי, מה שלומכם? הנה מה חדש בדור הבא ובסוכת הלל בחודש האחרון…
מה עשו הנוער בערב הסילבסטר? הלל ויציאה אל רחובות ירושלים…
בערב סילבסטר, היה ערב הלל ושליחות מיועד לנוער בירושלים. התאספנו ביחד להלל ולהודות לאלוהים על כל מה שהוא עשה בשנה הלועזית 2019.
התפללנו לפריצת דרך בחיים האישיים של הנוער ובחיים של אלה מסביבם. דיברנו מ-אל העברים י״ב על הרצון להסיר מעלינו כל דבר שמכביד עלינו, כל חטא שמכשיל אותנו, וכל דבר שמסיח את הדעת שלנו מישוע, שנוכל לרוץ את המרוץ הארוך לפנינו ב-2020.
אחרי זה, היה זמן לקבלת תפילה אישית, ואז התחלנו להתפלל עבור הקציר בארץ ובעיר שלנו. התפללנו שהנוער יהיו מלאי אומץ מאלוהים, ומלאים ברוח הקודש שהם יוכלו לדבר עם אחרים על אמונתם בלי בושה!
לאחר מכן יצאנו אל הרחובות בירושלים בקבוצות קטנות, כל אחת עם מדריך. אחת הקבוצות יצאה ״לחפש את המטמון״, שזה בעצם תרגיל שבו הם התפללו וביקשו מאלוהים להראות להם עם מי לדבר ובעבור מי להתפלל ברחוב.
לכן, לפי מה שאלוהים שם על לבם, הם פשוט ניגשו לאנשים מסוימים, למשל לאנשים חולים, וביקשו אם יוכלו להתפלל עבורם בשם של ישוע. זה פתח דלתות גם לבשר על אמונתם. קבוצה אחרת עשתה הלל אקוסטי ברחוב, וקבוצה אחרת יצאה לטייל ולהתפלל בעד העיר תוך כדי הליכה במקומות שונים.
אחרי כשעה, חזרנו לחדר התפילה לחלק עדויות מהזמן שלנו ולהיכנס שוב לזמן הלל והודיה לאחר הספירה ל-2020. העדויות היו אמיתיות, כנות ומעודדות.
כמה נערים סיפרו על זה שזאת היית הפעם הראשונה שלהם לגשת למישהו זר כדי להתפלל עבורו, או כדי לחלק איתו את האמונה. נערה אחת אמרה שהיא מאמינה שאלוהים קורא לדור שלה להיות יותר אמיץ ולקחת יותר יוזמה כפועלים בקציר.
אמנות, ביטוי יצירתי, והבשורה
בשבוע שעבר, הזמנו אומן מאמין מאוד מוכשר בשם ג׳פרי לסוכת הלל כדי לדבר עם הנוער והילדים. הוא סיפר להם על בצלאל מסֵפר שמות ל״א:2-11, על זה שאלוהים מילא אותו ברוח קודשו ונתן לו כישרון לעצב את אוהל המועד ואת כל הכלים שהיו נמצאים בו.
הוא לימד אותם מסֵפר יואל ב׳ על כך שאנחנו, כמאמינים מלאים ברוח הקודש, יכולים להביע את המחשבות של אלוהים ואת דברו דרך אומנות לאחרים. הוא חילק מלא סיפורים על מקרים בחיים האישיים שלו. מקרים שבהם אלוהים השתמש בו ובאומנות שלו למען הבשורה בהרבה מדינות מוסלמיות ובאפריקה.
הוא שם דגש על זה שציור או שיר יכולים לגעת בלב של מישהו עם הבשורה לפעמים באופן עמוק יותר ממילים. כל הילדים (והנוער באסיפת הנוער) התחילו אז לקיים את מה שהוא דיבר עליו.
הם התפללו וקראו בכתובים. הם חיכו עד שקיבלו תמונה או רעיון מה לצייר ואז ציירו בדפים מיוחדים לאומנות שג׳פרי הביא מאפריקה. ילד אחד בן 9 צייר תמונה שבה הוא מבשר לחבר לא מאמין שלו בסקייטפארק. הוא סיפר לי שיצא לו לפני כמה ימים לספר קצת על האמונה שלו עם החבר והוא מאמין שאלוהים הולך לתת לו הזדמנויות לעשות את זה יותר ויותר בעתיד. אמן!
ילדים מתפללים עבור הקציר
במשמרת ההלל והתפילה השבועית של הילדים, הם התפללו במיוחד עבור הקציר בארץ. הם התפללו לפי מתי ט׳:38, שאלוהים ישלח יותר פועלים ושהם יהיו גם חלק מהפועלים האלה!
זה יצא מאוד קשור למה שקרה בערב סילבסטר ומה שאלוהים שם בלבבות הנוער והילדים בשבוע לפני זה. הם קראו את הפסוקים הקשורים, תקעו בשופרים, והמשיכו להלל. מי אומר שילד לא מצליח לתקוע בשופר כמו מבוגר? חחח…
הצורך שהנוער (וכולנו) יתמלאו משמחת האדון בהלל
״וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהוָֽה׃״ – תהילים כ״ז:6
אולי יצא לכם לראות את הפייסבוק לייב והאינסטגרם לייב שאני משדרת כל שבוע ממשמרת הילדים והנוער בסוכת הלל. יכול להיות שחשבתם, ״איזה יופי לראות ילדים מהללים את האדון, אבל לפעמים הם נראים קצת רציניים או אפילו עצוביים במשך ההלל.״
עברה לי בראש את המחשבה הזו כבר כמה פעמים. יכול להיות שיותר קל להם לנגן שירים איטיים מאשר שירים מהירים. או יכול להיות שהם מתחברים יותר לשירים של השתחוויה מאשר לשירים של הודיה ושמחה.
או אולי הנוער וילדים המאמינים בארץ פשוט צריכים מנה חדשה של שמחת האדון! אנו יודעים שהם חווים דברים לא פשוטים וקשים לפעמים בבית ספר ובבית. אנחנו גם יודעים שלרוב, יש אווירה רוחנית ופוליטית כבדה בארץ. אבל כתוב:
״שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח.״ – תהילים ט״ז:11
חשוב מאוד שבזמן ההלל שלנו, נדע ונחווה את ״נעימות בימינו״. אך גם כן, ולא פחות חשוב, שנדע ונכיר את ״שבע שמחות״ מול פניו.
בואו נתפלל ביחד שהנוער בארץ והילדים שלנו יחוו קרבה עם האדון בהלל שלהם ושהם יקבלו התגלות יותר עמוקה של שמחת האדון בהלל! אמן?
לפני כשבועיים באסיפת הנוער בסוכת הלל, בחור אחד בגיל 17 אמר לכל הקבוצה שבזמן ההלל הוא הרגיש שהאדון רוצה לשפוך את שמחתו על הנוער המאמין בארץ. הוא המשיך להסביר שלא מדובר על אושר שתלוי בנסיבות, אך בשמחת האדון, לא משנה מה הנסיבות.
למשל, את הדוגמה של פאולוס וסילא בבית כלא (מעשי השליחים ט״ז:25). הם שרו לכבוד אדוני למרות הנסיבות הקשות שלהם. יש בזה כוח ופריצת דרך ברוח!
כל-כך בירך אותי מה שהוא אמר! ושזה זה יצא מהפה של מישהו צעיר? זה לא מובן מאליו.
למחרת, ביום רביעי, באו אלינו קבוצת תלמידים מ-״בת׳אל״ בארצות הברית. כנראה מה שהנער חילק בלילה שלפני ממש היה מלב האדון, כי הייתה כל-כך הרבה שמחה בהלל שלנו באותו ערב.
הללנו, קפצנו, רקדנו, וגילינו שמחה רבה בנוכחות האדון. שמענו גם מסר מאוד מעודד מדבַר אלוהים, והתפללנו בסוף עבור אלה שחולים או שהם במצב עצוב או קשה. האדון ממש פעל בלבבות של כולנו ויצאנו משם מלאי שמחה – לא רק אושר, אלה שמחה עמוקה שבא רק מישוע!
הלל מלא שמחה עם צוות ״בת׳אל״ בסוכת הלל בירושלים.
נושא לתפילה: נא להתפלל עבור המשפחות של שלושה בני נוער שהם מאמינים די חדשים. הם הגיעו שלושתם לאדון בשנים האחרונות דרך חברים מאמינים בבית ספר שסיפרו להם על האמונה. הם מגיעים מדי פעם, אחד כל שבוע, לפגישות הנוער שלנו, ומאוד רוצים שכל המשפחה שלהם גם יגיעו לאדון!
תודה שקראתם את החדשות שלנו ושיהיה לכם שפע ברכות ושמחה באדון,
טל
לתרומות, נא לבקר כאן.