בן האדם בא

רEmוח אדAmני עCלDי, יEmען משAmח אדCני אוDתי
לבEmשAmר ענוCויDם, וEmלחבוAmש לנשCברי לDב
לקEmרוא לAmשבוים דCרוDר, ולאEmסורAmים לפקCוח קוDח
לEmנחAmם אבCליDם, לקרEmוא שנת רצAmון לCאדDני

לCצאת לרחובEmות, לתקDוע בשופרAmות
לCהכריז בישרEmאל: "בא אDורAmך"
כCן הוא חוEmזר, הוא בDא בענAmנים
בן האדAmם... בDא בעננEmים

שEmאו שערAmים ראשיCכDם, והEmנשאAmו פתCחי עוDלם
וEmיבואAm מCלך הכבDוד מי הוא זEmה, עזAmוז וגיCבוDר

שCאו עיניים אEmל השמיים, Cוראו אותDו חוזר
שCאו עיניים אEmל השמיים Cוראו שישוDע הוא גואל